להיות צלע
בגוף בריא
רוח מפיחה חיים
בנשמת אפו של אדם

עין מתבוננת בסקרנות ראשונית
אל עולם מפולג ומסויג
ולא לעצום אותן לעולם
אלא להביט נכוחה
אני אמת ברת-קיימא
אני אחת ויחידה
אני המקצב, המוסיקה
אני השביל, הדרך הפתלתלה

להיות אישון לילה
עין החתול החדה
המבט הצלול
שמביט לשניה, לדקה, לשעה...

ובסמטה צרה חשוכה
להיות פנסי הרחוב המאירים באפילה
שלטים מכוונים באורות ניאון בוהקים
ועקב בצד אגודל מכוונים הפסעים

וכשצוק ברוחות הנושבות
האוספות אליהן גוף ומרטיטות
הרגע בו אבק ואויר בנשמתי המתערבבת
או אז, בעוצמה הראויה נפשי מתקיימת.