עמרי טאוב / נגיעות שפתיה |
עורה הרך
עיניה העמוקות
שיערה השחור הגולש
כל נגיעה שלה מעבירה בי רטט
בלעדיה קר
מרגיש אבוד
רק עליה חושב
רק על הבגידה חושב
גופה החלק
הריח הנודף ממנה מוליך אותי שולל
מגע ידיה הנשיות על רגלי
לאט לאט היא דוחה אותי
אני מקבל חלחלה
אני נירתע
בורח!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|