ארבל הכרמלי / בנתיב מחייב |
מה ששתקתי עד אתמול, עד תום:
מתלבלבת היא בי כאביב
בכורח האהבה והמשיכה שבינה לביני,
וגם בעת ששותקות המילים
או שהחרוזים קצת עייפים,
הרצון והיכולת סוללים נתיב
מחייב, שאת הניגון יזהיב;
זהו רצון הגורל...
19/07/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|