מוטי פרי-מור / את, אני. |
אני, גאות הים בעים
אני, שפתי ממורמרת,
את, זכר דוי משאירה.
פעמים תבקשי ליבי למחוץ,
ופלחי נתחים שהחיות חסכו
ושכחו לטרוף עד הסוף
לפזר לכל עבר.
את, מילותיך גוששת,
אני, אלייך מגשש
את, ציפורניך אש,
אני, מקלט אבקש.
ואמהל עינוי אכזר
באהבה רושפת
אל זו שכילתה ליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|