|
נשיקותייך שזורות על צווארה הארוך
יחפה נשמתה
עירומה בלא פחד
חשופה וגאה
מעמיקה אל הים
נשיקותייך שזורות על צווארה הארוך
והיא כה נשגבת כה נעלה
בין מלאכים לא תמצא יצור כה שמיימי
חיוכה הכובש נותר מאחור מפוזר וקרוע
נשיקותייך שזורות על צווארה הארוך
צווארה הארוך הלבן
הקפוא
המת |
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.