די, מספיק עם זה, די
את לא מפסיקה, עד מתי
תגידי במה אני אשם
אולי בזה שאני נושם

פותח דף חדש ולבן
שמתלכלך בשחור ויותר לא מוגן
שכחתי איך זה להיות מאושר
ממיוחד הפכתי למוזר
מאחד כל יכול
הפכתי לאפס אחד גדול
ואת לבנה וטהורה
ואיתי נשארה המציאות השחורה

הייתי מיוחד
עכשיו אני לבד
הייתי מאושר ולבן
עכשיו אני שחור וקטן
את גן עדן ואני גהינום
ומצידך שאני אפסיק לנשום

אז למה לי לחיות בעולם כזה אכזר
גם כך רגש האהבה בתוכי לא נשאר
ולא משנה אם אנסה לחזור
גורלי תמיד יהיה שחור