רחלי לוי / תפילה |
נוגעת באבן, מבקשת.
לבושה ג'ינס וגופייה,
ללא סידור בידי,
אין מטפחת לראשי,
כמו לא שייכת.
אל תטעו בי.
שפתיי אינם נעות,
איני כורעת ומשתחווה,
גם לא מכה על ליבי,
לא בוכה מרורים,
לא זועקת אל השמים.
אל תטעו בי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|