"נו, איך הייתי?"
"כל הגברים שואלים את אותן השאלות"
...דממה.
"ובכל זאת?"
"עוד מעט גם תשאל אם הוא הכי גדול ואם לא, תחשוב על זה כל
היום",
"או.קי, את צודקת, אז תעני"
"גם לומר שהיית הכי טוב מכולם תרצה?"
"אם זה נכון אני אשמח. למה? כמה כבר היו?"
"לא רע"
"מה לא רע?"
"היית...לא רע..."
"מה, זהו? רק לא סבלת?"
"בינוני."
"מה בינוני?"
"הגודל, הגודל בינוני, אפילו בינוני מינוס אבל זה לא חשוב -
השאלה מה אתה יודע לעשות איתו!"
"ו...אני יודע?"
"בינוני."
"טוב, נימאס לי ממך, את לא רצינית וזה חשוב לי"
"לא לא לא! לי נימאס ממך - אתה רציני ובינוני וזה... עצוב לי!"

"אין ספור נשים אמרו אחרת"
"אל תשקר לי."
"..."
"..."
"את חמודה..."
"אתה מתחנף"
"רק תחבקי..."
חיבוק נתנה.
"אז איך את רוצה?"
"רק את זה לשמוע"

"את מוכנה טיפה הצידה? לא נוח"
"תביא מעט שמיכה, גנב", מלמלה מתוך שינה.
"בבקשה", כיסה ברוגע.
"תודה", וליטפה לו את הגב.

"בוקר טוב."
"אז מה מחר אותה שיחה?"
"אותו מקום, אותה שעה."

"קפה?"
"צהרים?"
"ערב טוב!"
"לבושה יפה היום."
"תודה", הסמיקה.

"איך הייתי?"
"כולכן שואלות אותו דבר!"