|
צמרת העץ ממול מביטה אלי מאחורי המרפסת
המרפסת מוצפת שמש קשוחה
מרפסת עזובה
לא היה בה אדם
רק זרק בה דברים
גדר גבוהה מקיפה אותה
חוטי חשמל מעל
מנוכר
הענפים מושיטים אלי יד
מבקשים נגיעה רכה
סימן לשפיות בתוך הזוהמה
קצת רוך, קצת צל,
קצת חיים, קצת אדמה
נמלה מביטה אלי מרצפת המרפסת
איך מגיעים לשם
היא שואלת
ובעודה מהלכת סחור וסחור
על רצפה בוהקת
בערה באש שניצתה מחלון ליד
ונעלמה כמו שלכת |
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.