בתוך חלום וערפולים נמצאת אני בין
המילים והשורות במקומות לא מוגדרים,
מתלבטת מה חלום ומה חיים.
קוראת בקול לעזרה שיוציאו אותי מהזוועה,
ישנם רגעים של שמחה ושעות של מועקה.
רגעים של צחוק ושעות של דיכאון,
אני מציאותית לגמרי ועם זאת אני פשוט לא כאן.
אני מבולבלת, בין הלילה והיום,
בין המציאות לחלום,
אני מנסה להתקיים אך לא מצליחה,
שמישהו יסביר לי מה קרה!
פעם הייתי בן אדם,
לא טוב וגם לא רע,
אבל הייתי סתם ילדה,
עכשיו אני כבר לא יודעת מה השעה,
לפעמים השעות חולפות כרוח ולפעמים כספר רע.
הכל כה לא מוגדר, כה לא ברור.
המחשבה כבר לא צלולה, היא כמו הגלים בסערה.
עיניי רואות, אוזניי שומעות, אך מי יודע אולי זה הזיות... |