[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יניב ספינזי
/
באג 2000

האור הזה דפק לי בראש. וככה זה כל לילה, שלא תבינו אותי לא
נכון. כל לילה. אור לבן, פלואורסנטי שלא מסתיר כלום. שכל שערה
דקיקה, כל חצ'קון נחבא וכל קפל מיותר נראה בו. מאיר על כל
הממתקים שחיים שם מקדימה כדי שיקנו אותם. הממתקים הכי יקרים
והכי מזובללים. כי תמיד קונים מה שנמצא בקופה, בדרך החוצה, כי
לא נעים לצאת בלי כלום. תיאוריה מבריקה. הוא עבד עליה במסגרת
הפוסט דוקטורט באבו- כביר כשנעצר על שוד יהלומים בבורסה. לא
מצאו עליו כלום, אבל עם הכסף הוא קנה את הפיצוציה הזו ועוד
שתיים בבן יהודה ובירקון. אני מסתכל בשעון. טעות של טירונים.
רק 21:00. מוקדם רצח, כל הזקנים שיוצאים לטייל בדיזנגוף עדיין
ברחוב. הסתכלתי שוב על החדשות. ניסיתי להתחמק, באמת. שוב
מדברים על הבאג המטופש, באג 2000, אחרי שהדביקו את השנה
העגלגלה הזו על כל דבר אפשרי הדביקו אותה גם על ג'נק. גבע שוב
קרע אותי אתמול. הוא בא אלי לדירה, כמו בכל יום שלישי מאז
שהגענו לת"א, ישבנו, גלגלנו, עישנו, אכלנו כמו חזירים
וראינוX-FILES. כנראה שהריטואל הקבוע הזה מכניס אותו לפאניקה
קלילה, כי הוא שוב ושוב הוגה תיאוריות קונספירציה הזויות. הפעם
זה היה הבאג, הבאג המקולל שיוצא לי מכל החורים. התחננתי אבל
הוא לא ריחם.הוא טען שזוהי קונספירציה של הסי.איי.איי שתביא
להשתלטות סתימת על העולם, השתלטות ללא מטרה. נתתי לו נקודה על
מקוריות.

אחרי שנגמרה הסדרה ישבנו והרצנו צחוקים מביה"ס, מהצבא,
מהקריות, לאן כל אחד הגיע  וב- 00:00 גבע אמר יפה שלום והלך
לקינג ג'ורג' לחברה שלו שמחכה לו. ככה כל יום שלישי. היא לא
ממש נותנת לו לעשן אז הוא די מתחמק לה. לא נעים אבל לא נורא.
היא דווקא ממש אחלה חברה של גבע. אני בד"כ לא מסתדר עם חברות
של גבע בעיקר בגלל שאין לו קו אחיד. כל אחת שונה לגמרי מהשניה,
אחת שמדברת המון, אחת שלא מדברת בכלל, ציצים גדולים, קטנים,
גבוהה, נמוכה אני לא יכול עם זה כבר! תחליט!, אבל מיכל סבבה.
כוסית אינטיליגנטית שלומדת משפטים באוניברסיטה. אשת העולם
הגדול (שינקין+רוטשילד). נראה לי שהם יתחתנו. נראה לי שאני
לא.

בן 27 , גר לבד בת"א, מזיין מה שבא ליד ועובד בפיצוציה בלילות.
החיים הטובים. שוב מסתכל, 22:30  Damn !  הייתי בטוח שזה היה
הרהור של לפחות שעתיים. גבע אמר שהוא יבוא.הוא לפעמים בא לבקר
בפיצוציה להעביר לי קצת את הזמן וקצת לנשנש ממתקים. חיים בא רק
ב 5:00 לבדוק מה קורה.
יש לו תיאוריה (שפיתח בדירת מסתור ברחוב המסגר ) שהשעה הכי מתה
של היום היא 5:00 . מכאן שזה הזמן לזיין את העולם מכל נכסיו
ולדפוק קופה. אז בגלל זה הוא בא להציק בשעה שבא לי למות. בא
לסגור קופה, לספור את הסוכריות אומץ שהוא כל כך אוהב (ומוכר
כנגד כל צו שהוצא מאז ומעולם) ולהגיד לי שלום יפה ב 7:00 אחרי
שסיפר בפעם המיליון איך הצליח לדפוק את הרפ"ק ההוא ממחלק
ההונאה שחשב שהוא מזיין את אשתו אבל בעצם הוא זיין את הבת שלו.
גברבר צמרת החיים הזה. הנה גבע.
"מה המצב אחי ?"
"ככה, סוחבים.מה איתך ? מה קורה פה בפיגוזיה ?"
" אתה יודע, מתגלגלים. ת'אמת אתה מפריע לי קצת בעסקת מסטיק
אבטיח מורכבת בה הלקוח ביקש רק את הסוכריות בפנים בלי הבחוץ."
"תגיד, משהו מציק לי כבר המון זמן ."
" מה ?"
" הסוכריות בתוך המסטיק הם אנלוגיות לגרעינים של האבטיח ? "
" כן. "
" אין ספק שהעבודה פה מעמידה בפנייך אתגרים אינטלקטואלים
מהמדרגה הראשונה. ואתה מעז להתבכיין לי ."
" איך מיכל ? "
" בסדר, לומדת את עצמה למוות כבר כל היום. יש לה איזה תרגיל
להגיש אז יצאתי לסיבוב כי זה מפריע לה שאני נושם ליד המחשב.
היא בפאניקה טוטאלית מהבאג. היא חושבת שהכל הולך ליפול.
ניסיתי להסביר לה שבגלל  היותו מזימה ולא סתם אנרכיה אקראית,
ההרס של הבאג יהיה מבוקר ולא ממש נסבול. היא אמרה לי לשתוק
וללכת מפה כי אני קצת מעצבן. "
"לא, אתה לא מעצבן בכלל, אתה רק פרנואיד. כמו עם רבין,זוכר ?
"
" די, חלאס, סגרנו כבר שזוהי קליקה של מתנחלים בשב"כ, נכון ?
אז למה אתה מעלה את זה כל פעם ? "
" בגלל שהסגירה הזאת הייתה עם גוש חרא מעוך ונוחר על המיטה
שלי, שהנהן כי הוא חשב שאתה קלאודיה שיפר  ששואלת אם אני מסכים
למציצה."
" טוב, חלאס. אין לי כוח. מה יש בחדשות ? אמרו משהו על הדרבי ?
"
" כן. נגמר 2:0 למכבי. "
" כוס אמק על הבלילי הזה. בחיים שלי לא ראיתי חלוץ כ"כ דביל
כמוהו.
(גבע, למרות שנולד בקריות, אוהד את הפועל ת"א. לא שרוף, בוא
נגיד
WELL DONE - הוא אומר שזה בגלל אבא שלו אבל נראה לי שזה סתם.
אין שום סיבה שהוא אוהד את הפועל. פעם נפלט לו שזה בגלל
המצלול.)
"אני אומר לך, אם הם לא יחליפו אותו ויביאו חלוץ נורמלי אין
סיכוי שניקח אליפות.חלאס. פישונט כבר לא רץ ".
"אתה יודע שזה לא מעניין אותי ? "
" כן. "
" אז פשונט תשתונק "
" מה אם הכוסית הזאת, רונית , התקשרה אליך ? "
(לפעמים נראה לי שהוא חי דרכי.)
"לא . נראה לי שהיא קצת נעלבה ממני."
"קצת ?? לא אמרת לה שלום אחרי שהזדיינת איתה במכונית ערב לפני
? לאאא, לא נראה לי שהיא נעלבה , אידיוט ! "
" ת'אמת לא ממש עמד לי  בגלל זה לא אמרתי לה שלום. (חשבתי יותר
מדי על מכבי חיפה. בד"כ זה עוזר, הכדור, הדשא  אבל הפעם זה עבד
יותר מדי. )
היא עשתה גם מין פרצוף כזה שהוציא לי את כל החשק "
" אתה יודע, נראה לי שאתה צודק.טכניקת עיוות הפרצוף בזיון היא
כאילו קו ההגנה האחרון של האישה לפני שתבתק לה את הצורה ."
" בקיצור לא נעים לי ממנה ולא נראה לי שהיא תתקשר. מה אתה הולך
לעשות היום ? "
" כנראה לשבת עם החבר'ה של מיכל . הם צריכים להגיע עוד מעט. הם
די פלצנים אבל יכולים להעביר את הזמן . "
" אמרו לך פעם שאתה נשמע ממש תל אביבי ? "
" וזה רע ? "
" כן אם אתה לא תל אביבי ."
"ואנחנו לא תל אביבים ? "
" לא. "
" טוב. "
" אתה רוצה לקנות משהו ? " די נמאס לי ממנו. שילך כבר לחברה
המתוחכמת שלו, עם החבר'ה המתוחכמים שלה.
אני נשאר כאן עם הממתקים והמחירים ויחכה שהשמש תועיל בטובה
לעלות ואני יועיל בטובי לישון.
" טוב אני יזוז. אני כבר מאחר כבר 23:30 ומיכל בטח מחכה עם
היין והנשנושים אז תרים אליי טלפון מחר ."
" אוקיי "
31 בדצמבר  1999 ואני יושב בפיצוציה בדיזינגוף מחכה שמשהו יבוא
וידרוס אותי.
ואז היא נכנסה לחנות.
בהירה, שיער שחור גבוה , עם חליפת אוברול זנותית מחרידה בצבע
אדום לטקס.
" אפשר לקבל מסטיק ? "
" איזה ? "
" אני אוהבת את האדומים ."
" גם אני ."
" יופי. אז אולי תואיל בטובך להביא לי אחד כדי שאוכל לשלם עליו
ואחר כך,אולי, לאכול אותו ? "
" כן, סליחה, בבקשה. "
היא לעסה לאט את המסטיק, שפתיה האדומות נראו כמו מריחה של
ואן-גוך, התאהבתי בערך ב-3 שניות וידעתי שאני צריך עכשיו שוס
רציני כדי שהיא תישאר לדבר איתי.
" נו, אז מה את עושה במילניום ? "
" עובדת, לא רואים ? "
נתתי שוב מבט באוברול.
" במה את עובדת בדיוק במילניום ? "
" ב- מ.ע.צ. "
" אהה. "
רחב הסתכלה עלי בעיניים ממזריות.
" מתי אתה גומר פה ? "
" בערך ב 7:00 בבוקר אחרי שהבוס גומר את הספירה. "
" אז קח " הוציאה כדור קטן בצבע אפור מכיס האוברול , " זה
יעביר לך את הזמן . "
"  מה זה ? "
"אקמול,תיקח אותו עם הרבה מים. "
פעם אמרו לי לא לקחת סוכריות מזרים אבל אני תמיד לקחתי. תוך 5
שניות היא הייתה ברחוב מנופפת לשלום.
" תהנה " צעקה " אני אעבור יותר מאחר לראות מה שלומך."
חייכתי לעצמי מכניס את הכדור לקופה, לתא של ה- 20 .
בטלוויזיה התחיל בדיוק השידור מעזריאלי.
עוד 10 דקות נגמר האלף  המסריח הזה.
עוד אלף.
בד"כ אני מחזיק תמיד קטנה למצב חירום וזה היה המצב. האלף עומד
להיגמר בתרועה, העולם המודרני כמו שאנחנו מכירים אותו הולך
להתרסק ואני עושה לילה בדיזינגוף  משרת רק את השבעים שמונים
אחוזי לחות שעומדים ברחוב. הדלקתי. התחלתי להרגיש את הטעם
המוזר בפה, חיוך התפשט על פני, רוגע פסע בעצמותיי , הכל יותר
איטי ויותר רגוע , יותר מוסבר ביותר מילים ולאט ורגוע, מובן
יותר מרגע לרגע.
קאט!
אני בכ"ז צריך לעבוד אז כדאי שאני אצא מכל מיני קטעים איטיים
ולא ברורים ואשמור על ריכוז מינימלי.
התכופפתי לסיגריות שלי להוציא לי אחת כשלפתע שמעתי מלמול מוכר.
" כמה עולה טוויקס ? זה יותר יקר מסניקרס ? ומארס - כמה עולה ?
", גברת מאוד מוכרת שלא הצלחתי לזכור את שמה אבל זכרתי שהיא
מטורפת לגמרי חדרה לחנות. בזמן שהפנתי אותה למקרר סימנתי לבחור
אומלל שרק רצה סיגריות להמתין ולשמוע קטע מהסרטים.
" גברת, שמעת מה קרה  עם הנורבגים ? "
" אתה מתכוון לרעידות אדמה ."
"נכון, נכון, לרעידות."
" אבל חשבתי שעצרו כבר את השגריר הנורבגי, כל המכשור הכבד
שנמצא אצלו במחסן הוחרם, וגם את ה די.די.טי. הם לקחו."
" מי ? "
" נו מה, אתה עושה צחוק , מי אתה חושב ששומר לך על התחת
בחורצ'יק ? לולא המוסד אנחנו כבר מזמן היינו רועדים כולם,
נופלים לחרכי קרקע שסומנו מראש ונכלאים ע"י ענקים נורדים ללא
אוכל ומים."
" וואלה. "
" כן, עכשיו תביא לי בבקשה שתי שקיות מנצ'יס. "
" בבקשה . "
" אתה רוצה כסף ? "
" כן. 10 שקל."
" קח. "
הבחור כבר הלך ממזמן אבל פשוט לא רציתי להפריע.לכם.
2:00.
חלאס, עשיתי כבר הכול עם הכול וכבר אף אחד לא נכנס.
בטלוויזיה הקרינו את קיקבוקסר 4.
לא ראיתי את אחד.
בנסיבות רגילות לא הייתי מעז להסתכל אבל כיכב בו המטומטם מאבא
חורג אימא חורגת. זה שהרביץ לאשתו. שקעתי בסרט, העלילה הפתלתלה
פתילתלה לי את המוח, הרגשתי שאני נשאב למציאות מדומה שנבנתה
נקודות נקודות על גבי מסך צבעוני.
" היי. "
הפנתי את הראש בחדות. מדי. שוב היא עמדה שם בחיוך ממזרי הפעם
בג'ינס וטריקו.
" לא שאלת אותי אפילו איך קוראים לי ? "
" איך קוראים לך (רחב) ? "
" תודה. ברוריה. "
" למה ? "
" על שם סבתא שלי . אכלת כבר צהריים ....."
"יעקב , לא."
" נו , אז למה אתה מחכה, מיליוני אנשים חוגגים בכל העולם ואתה
פשוט לא מוכן לחגיגונת קטנה אחת ? "
"אני אוהב לחגוג במגרש הביתי שלי ולא באיזה מגרש נידח במדינת
אויב."
" חצי חצי, ככה אולי תעזור לי לעזור לך. "
" מה השעה עכשיו ? "
" רבע לארבע. "
" תשמעי, אני אולי קצת מסטול ברוריה, אבל משום מה כל הסצינה
הזאת לא נראית לי הגיונית.
קודם כל את נכנסת לבושה כמו שרמוטה מתל ברוך, מבקשת מסטיק,
נותנת לי כדור חוזרת להציק לי למה? מה? איך? "
"תפסיק לזיין את השכל " (אני אוהב אותן קשוחות ) "אתה רוצה או
לא ? "
" כן (בת זונה כוסית מסוכרת)."
ברוריה לקחה את הכדור ושברה אותו במקצועיות לשתיים.
"לקחת עכשיו ? "
"לא, תחכה עם זה לבוקר - זה לא בריא על בטן ריקה. "
אחרי שראיתי אותה בולעת בלעתי גם.
לא הרגשתי כלום.
"איך קוראים לכדור ? "
" באג 2000 ."
"מה הוא עושה ? "
עדיין כלום.
"הוא אמור לסדר אותך. לנקות אותך מכל הזוהמה ע"י הרס מוחלט של
הקיים ובנייה וצמיחה מתוך המעוך.אתה תהיה בן אדם חדש.
עדיין שום דבר.
"מה ז'תומרת ? "
" יישור.הכדור עושה יישור וניקוי והתאמה למסגרת.כמו רופא
שיניים."
"תגידי ברוריה, את שרוטה טבעי או שזה מהאדים במפעל המשפחתי?"
"לא, אני רצינית. "
"ואיפה אתם מייצרים אותו ? "
" בבנגלה -דש."
"את יכולה להגיד לי למה שאלתי את זה ? "
היא צחקה. (הגיע הזמן).
"לא."
4:30.
נאדה.
ברוריה כבר שעה חופרת לי במוח עם הסיפור המטורף שהיא קוראת לו
חיים. טיול אחרי הצבא, טובה תמימה שהפכה לעסקת סמים גדולה,
הקמת מעבדת אקסטות בבנגלה-דש ומכאן לשם ומשם לכאן. ב 5:00 חיים
הגיע ושאלתי אותה אם בא לה לבוא אליי לקפה.
"חם, אני מקווה. "
" לא."
קרצתי לחיים שעמד נדהם ופשוט יצאנו מהחנות. עלינו אליי,חיממתי
מים,המים רתחו, מזגתי אותם לכוסות זכוכית שהכינותי מראש עם קצת
נס וחלב וסוכר.
"אמרת שאת אוהבת את זה חם."
"את הקפה. "
6:00.
גורנישט .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מן העמק, אל
המים, הרחוב
עולה. אל השמש
אז בוא אליי
פרפר נחמד שב
אצלי על החתול
שמיל הוא משהו
לא רגיל, החתול
שמיל שמן כמו
אני אישה קטנה
מאוד ושמי פלפלת
בוקר טוב עולם
מה שלום כולם
אני יורד מן
החוטים הו נילס
כל כך קטן, עף
הרחק מן
הכפר...



לקט של שירי
מפלגת הרך
הפועל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/8/01 2:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יניב ספינזי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה