ת. תומר / לרגע אחד |
במיטב מכאובי, בטובים שביסורי,
לרגע אחד חייכתם חיוך מנחם,
שנייה לפני שחזרתם לשגרת יומכם,
ספק בחרתם, ספק אם נואשתם.
ואני? נשארתי בוכה, בודד,
רק נייר יחיד צועק את סבלי,
ואין איש שיקשיב,
וסופי הוא עדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|