היא עברה הרבה,
רצה ונפלה ובכל פעם התגברה.
אני רוצה להיות כמוה,
ולהישאר אני.
אני מקנאה תמיד,
אבל בעצם חולמת בשביל עצמי.
מחפשת המון אך לא יודעת מה.
אף אחד לא מבין,
אך יש כאלו שעוזרים.
כואב לבכות,
הקלה לפרוק.

שוממת דומיה,
איפה היא עכשיו?
אני צריכה אותה,
שתלמד אותי להיות חזקה.
אני צריכה אותה!
אני צריכה אותה?
מי היא?
איני יודעת,
אך בה אני מאמינה.
אני מחפשת,
אני אמצא אותו.
אותו!
את מי?
אולי היא תספר לי?
אולי...

היא סיימה את דרכה,
ואני כאן.
לא הלכתי לשום מקום,
אותה אחת פה מחכה,
מחפשת אותו.
היא לא גילתה לי,
היא עזבה.
אני אעבור הכל,
בלעדיה...