-ערב טוב מיין דאמן אונד הרן! אנחנו שוב במופע הנהדר שלנו
שעוזר לכולם. מובטלים מימין, מובטלים משמאל, פרולטריון
ובורגנות, קומוניסטים, נאצים, סוציאל דמוקרטים, קתולים,
ליברלים ושמרנים. אפילו ליהודים. לפעמים. מי יש לנו הערב?
לבמה עולה גבר עם כובע קסקט. לא מגולח. בגדיו מהוהים. רזה
מאוד.
-מה שמך?
-פרנץ.
-וילקומן, פרנץ. וי גטס? היית היום בלשכה?
-כן. אמרו שאין כלום.
-הקאנצלר אמר שיהיה קשה וצריך להדק חגורה. אל תפגע במאמץ
הלאומי!
-אין מה להדק.
-באמת?
-הבת שלי גונבת אוכל מהמקום שהיא מנקה ואשתי מוכרת אופיום.
וקצת מכורה בעצמה.
-ואיך עם הבגדים?
-הולכים עם אותם הבגדים כל החודש. יש בצבא הישועה לפעמים אז
לוקחים.
-מספיק עם הפינוק הזה, פרנץ. תיכף תרצה שהאיגודים המקצועיים
יגנו עליך. אולי גם שיהיה לך כוח פוליטי. זכויות. הא?
-כן.
המנחה צחק.
-זה טוב! הרליש! איפה אתה חושב שאתה נמצא? בסניף של
הרייכסבאנר? גמרנו עם שביתות ועבודה מאורגנת! עם מדינת רווחה!
פיניטו!
-עברתי לקומוניסטים.
-אותו דבר. אין לכם כלום!
-אז מה נשאר?
-להתחנן לפני הטריבונל הלאומי!
בטריבונל ישבו יונקר עם שפם ומונוקל, איש ס.א. עם מדים חומים
ואקדח ואינטלקטואל ניאו שמרני.
-אתה רעב?
-כן. כבר הרבה זמן.
-תוכיח.
-איך?
-איך? כמו בהצגות של ברכט ובקריקטורות של הסימפל . כל הזמן
רואים אתכם רעבים שם.
-יש לי כאבי ראש. לפעמים אני מתעלף. מה אתם רוצים?
-מה בקשר להתאבד? ניסית?
-מה?
-להתאבד, גוט אין הימל! לחתוך ורידים!
-ניסיתי עם גז. לא הלך.
-תירוצים.
-רחמו עליי, אדונים יקרים. אני נכה מלחמה.
-הו, זה עניין אחר לגמרי! למה לא אמרת קודם? רק רגע.
הטריביונל התייעץ.
-טוב. אנחנו נלך לקראתך אבל צריכים לבדוק אם אתה מהזן הנכון.
-מה זאת אומרת?
-אתה מבין מי אשם במה שקורה?
-המשבר הכלכלי, לא?
-מי גרם אותו?
-מי?
-היהודים והקומוניסטים! וכל פושעי נובמבר! חותמי ורסאי לדין!
-אבל גם להם רע...
-לא שייך! תגיד עכשיו שהיית סכין בגב האומה.
-לא.
-תגיד עכשיו או שנעיף אותך!
-טוב. אני מודה. הייתי סכין בגב האומה.
-ואל תשכח את הדמוקרטיה הארורה. גם היא אשמה.
-בסדר. כולם אשמים. מה עכשיו?
-תגיד לנו יפה מה הפתרון וניתן לך תפוחי אדמה. אולי גם לנקות
רצפה ושירותים בשביל 20 מארק.
-הפתרון?
-כן.
-לחלק את הרכוש, להלאים אמצעי יצור...
-לא הפתרון של מארקס! השתגעת?
-אתה עכשיו חלק מהפולקסגמיינשאפט. זוכר?
-כן. סליחה. הפתרון. אה... מנהיג חזק?
-בדיוק. מה עוד?
-אחדות?
-בדיוק! זה טוב לארים!
-מה שתגידו.
-אגב, עצה ידידותית: אופיום זה כבר לא טוב. עדיף קוקאין.
-כן, אדוני.
-ומה זה אשה מנקה? אשה יכולה לתת מעצמה יותר! יש הרבה שמרויחות
ברחוב ובבית וזה פטור ממס. שלח גם את הבת. מארקים בלי הגבלה!
אתה מבין? קרץ בעל המונוקל.
-והעיקר אל תפגע באחדות הלאומית. בלי הפגנות. בלי שביתות. בלי
מפלגות. בלי עתונים. יותר טוב לנשמה.
-או שתקבל תזכורת למרד שלכם מ-1919.
-קאפיש?
-כן.
-הי! אתה לא יהודי, נכון? נהם איש הס.א. והשליך את הבירה ששתה
הצידה והוציא את האקדח.
-לא.
הוא החזיר את האקדח לנרתיק.
-חבל. מובטלים קומוניסטים זה טוב. אבל יהודים זה הכי טוב.