ישר אל תוך השקיעה, הביט.
הולך בין חלומותיו ומחכה שיובילו לעבר השקיעה.
רגליו הארוכות מקשקשות במים.
מדברות עם הדגים.
הוא התחבר איתם למרות שהחכה נצמדת לידו.
אין לה כל שימוש. אבל היא שם.
שוכנת.
כשוקולד לעטיפתו ביום חם, שטוף שמש.
הירח מסתכל אליו, בגאווה.
אין איש לידו, בליל אפל זה.
אך בטוח הוא.
הירח איתו.
השמיים נותנים את צבעם לים.
הזקן מתפוגג עם המים. לוקח אף הוא את צבעם.
מבוגר הוא. אך חיוך על פניו.
סיים את מטרתו.

כעת.

יוכל לשכון עם הדגים במצולות הים.
בשמירת הירח.

והחכה, תישאר לבא.