קר, רוח חזקה
הכל סוער, סואן
רק אני עדיין מחכה
נשארת במקום, שקטה
כאילו הרגליים מחוברות לקרקע
תקועה ברגע אחד
עומדת באמצע הרחוב- לבד
הגשם יורד, הפנים נרטבות
השפתיים מרגישות מתיקות של חצות
מסביב אנשים לא מבינים,
הרגלים למטה, הראש בעננים
נסחפת כמו נהר עצום של מים גועשים
המחשבות לוקחות אותי למקומות מרוחקים
קר לי אבל בפנים חמים
נתקלים בי, דוחפים
אין מה לדאוג, כלום לא קרה
אני כבר מחכה לנפילה הבאה
בועות של בדידות בולמות התרסקות
נדמה שהכאב רחוק מהמציאות
או המציאות קרובה מכדי לכאוב
כולם ממהרים, עייפים
למי נשאר כבר כוח לאהוב? |
