הרבה זמן לא חייכתי,
אולי אפילו כמה שנים.
הרבה זמן לא ראיתי שמש,
כי הסתכלתי על האדמה ללא הפסקה.
הרבה זמן לא התקרבתי,
כי היה לי חשוב להתרחק.
הרבה זמן לא זרמתי,
כי הייתי תקועה במקום.
אז תנסה להבין שאני במצב עדין...
הפנים שלי נהיו כמו אבנים,
את הזריחה לא ראיתי שנים,
ומגע זה דבר שנשכח,
וכל כך, כל כך קשה לי עכשיו:
למתוח את הפה כמה ס''מ,
להביט לשמיים- לראות עננים,
להתקדם לעברך במבט מאושר,
הרבה זמן לא חייכתי,
אולי אפילו כמה שנים.
הרבה זמן לא ראיתי שמש,
כי הסתכלתי על האדמה ללא הפסקה.
הרבה זמן לא התקרבתי,
כי היה לי חשוב להתרחק.
הרבה זמן לא זרמתי,
כי הייתי תקועה במקום.
אז תנסה להבין שאני במצב עדין...
הפנים שלי נהיו כמו אבנים,
את הזריחה לא ראיתי שנים,
ומגע זה דבר שנשכח,
וכל כך, כל כך קשה לי עכשיו:
למתוח את הפה כמה ס''מ,
להביט לשמיים- לראות עננים,
להתקדם לעברך במבט מאושר,
ולומר: "אני מקווה שעוד לא מאוחר",
ושאתה תבין- תבין שהייתי...
במצב עדין.