על כיסא שחור היא יושבת,
לבדה, מדממת ללא הפסקה.
אף אחד לא רואה אותה.
היא בוכה היא חסרת כוח.
שוקעת...
שוקעת בתוך הקרח
לבדה, אין אף איש לידה
שוקעת בשקט שוקעת בדממה
שוקעת הישר אל האדמה.
שוקעת בלי שום תקווה.
מחכה, אולי מישהו יבוא לעזור.
אך אף אחד לא מגיע לעזרה.
לאט לאט, הקרח נסגר והיא בתוכו
ואף אחד לא בא.
היא מחכה, בוכה אף אחד לא בא.
אולי היא לא חשובה
הכל נגמר אין יותר ממנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.