בוקר אחד
מישהו יקיש על חלון המכונית
ויבקש להדליק מחדש את מה שנשאר
מחיי התער והסבון שלך
ואת בטובך, תחייכי אליו חיוך נבוך ועייף
משוח בשאריות קפה ורגשות אשם, ותאמרי
שאת לא ממש בת חורין
להכניס אותו למחשבותייך
או לדירה הקטנה שאת חולקת
עם גברים אחדים
מדי שבוע.
בוקר כזה
מוטט הרבה אנשים
שאת חלקם הערצת פעם,
אבל את אדם חזק
לפחות בשעה זו של חיינו
המשותפים.
רחוב החשמונאים הוא עדות
אילמת לעליבות,
ואת לא משתהה בו יותר מרמזור אחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.