פעם
כשהייתי קטנה
לבד שם בחושך
עומדת, בוכה
כל כך מפוחדת
הגעת אתה
גדול וכועס
מביט בי בזעם
משתיק
והולך

פעם
כשהייתי ילדה
קשה ומורדת
צועקת ומטיחה
הגעת אתה
בחיוך מלגלג
בקושי מביט בי
לועג
והולך

פעם
כשהייתי רחוקה
לא מספרת
כמעט ולא מבקרת
היית אתה
רחוק ומרוחק
לא שואל
לא דואג
שותק
ונשאר

היום
אני כבר אשה
מחוספסת מעט
הרבה רגישה
והנה שוב אתה
מגיע אליי
כועס, מלגלג ושותק
ואתה בדמותו
של האיש האחר
שמולו אני שוב
מתקפלת
נרעדת
בוכה
ומרוחקת
רק כדי להרגיש
שוב אותך
כמו פעם