מאיה גונן / זכרונות משחקי ילדות |
כמקסם שווא בין גרגרי החול
הזהובים.
לחשו
גרמי השמיים כולם
השתחוו בפני הטוהר
ההוא.
זועקים
עת להתבונן במראה
מולי
נדנדת בגרותי
השבורה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|