[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור די
/
ליתיום

גם מחר אני אלך לעבודה. יכול להיות שהשמיים יהיו מעוננים, אולי
אני אבהה בהם לדקה או שתיים. לא יותר. היו תקופות בהן יכולתי
להעביר דקות ארוכות במבט מדוכדך אל האופק, אבל בזמן האחרון
הדברים האלה לא מדברים אלי.

כמובן שהמחיר של העדר העצבות, הוא קהות מסוימת בעברו האחר של
הספקטרום. כי הצדק האוניברסלי לא יסבול את חוסר האיזון הזה.
ולכן, אני יכול לזכור שדברים מסוימים שימחו אותי פעם, אבל קשה
לי לשים את האצבע בדיוק על הנקודה. השחזור הוא בלתי אפשרי.

בין הפסגות של האושר האינפנטילי לדיכאון המטמטם, אני לא בטוח
למה אני מתגעגע יותר. כי רגעי האושר מתבזבזים על חלומות בהקיץ
ועל נחמדות לאנשים, אבל רק כשהמים העכורים של הביצה הקיומית
סוגרים מעלי, רק אז אני מרגיש שאני חי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה כל כך חדש
בבמה חדשה?
ולאן נעלמו כל
האנשים מעל שני
מטר שאינם עמוד
חשמל?


לא תימנייה
בכלל
שתשתלט על
הסלוגנים, מעלה
עוד קושיות לפסח


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/8/04 2:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור די

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה