קאלימה ערן / ברחוב |
אתה ואני,
ברחוב.
כך סתם במקרה,
ברחוב.
אתה היית כמו תמיד,
כמו שאתה.
הושטנו ידיים,
אתה ואני,
ברחוב.
והרחוב הביט ושתק,
שתיקה רבת משמעות,
כשלנו,
חזקה מצעקה.
כך עמדנו שם,
אתה ואני,
ברחוב.
כך סתם במקרה,
ברחוב.
כמו לא חלפו שנים,
כמו לא נפל דבר,
כמו תמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|