כששואלים אותי מה אני רוצה לעשות כשאני אגדל, אז אני חושבת על
א) מי האדם ששואל אותי?
ב) מה הוא רוצה לשמוע?
ג) איך הוא הולך להגיב אם אני אומר את האמת?
ד) איך הוא יגיב אם הוא ישמע את מה שהוא רוצה?
אז לדוגמא, לאמא שלי אני אומרת שאני רוצה להיות עורכת דין, אבל
זה לא שקר זה אמת לחלוטין רק שאני אף פעם לא מזכירה את הקטע
שאני רוצה להיות עורכת/ במאית/ תסריטאית או משהו כזה. כי אז
היא תתחיל לבלבל לי את השכל, ותתחיל לשאול מה קרה עם החלום
שלהיות עורכת דין? למה זה מעניין אותי? מה זה יתן לי בחיים??
ועוד שאלות שעל רובן אין לי אף פעם כח להגיב.
אז בואו נעבור לפי הסדר:
א) מי שואל אותי? אמא, היא פולניה אסלית שעדיף להגיד חצי אמת
מאשר להתחיל לדבר.
ב) היא רוצה לשמוע שבסופו של דבר אני הולכת לאונברסיטה ולא
חשוב מה.
ג) אם אני אומר לה את האמת היא תתחיל לשאול שאלות מעצבנות ולא
תסיים אותם אפילו כבר שאני אסיים את האונברסיטה.
ד) אם היא תשמע את מה שהיא רוצה לשמוע היא תניח לי בשלווה ותתן
לי לחזור לשיגרה הצפויה והכייפית שלי...
אז מה למדנו?
א) אמא פולניה זה דבר קשה!
ב) אם לא אומרים לה את מה שהיא רוצה לשמוע מסתבכים.
ג) עדיף להגיד חצי אמת מאשר אמת שלמה.
ד) עדיף תמיד פולניה + שקר קטן מאשר פולניה עצבנית עם הרבה
שאלות לא הכרחיות.
ה) עדיף להוולד מרוקאית! |