עכשיו אני אציג את עצמי. יש לי שם כמו לך אבל יש אתו בעיה
קטנה... אסור לכתוב אותו. כן זה די מבאס שאף בן-אדם לא יודע את
שמי האמיתי. מכל מקום בשל עיסוקי המיוחד השם הפופולרי שלי -
הכל-כך מקורי אני חייב לציין - הוא לא אחר מאשר מלאך המוות.
כן, אתה בטח מופתע ושואל את עצמך - מה קרה שמלאך המוות כותב??
אז פשוט נמאס לי מהשם הרע שיצא לי. בהתחלה זה היה די מגניב
האמת, כל היראת-כבוד המוגזמת הזו. אהבתי את התחפושת בסרט
הצעקה. באמת. אבל תאמינו או לא, השם הזה לא מוצא חן בעיניי
כל-כך. רק הבוס מקבל את התהילה. אני יודע גם להתלוצץ לפעמים רק
שזה לא מורגש בגלל העיסוק האפל שלי. אני מופיע איפה ומתי שאני
רוצה. יש גם את האיך ולמה ולמי. אני לא לבד בעסק הזה. אני
אסביר לכם איך זה עובד בגדול....
יש את הבוס, הבוס הגדול הוא יודע את התפקיד של כולם, כולל
אתכם בני-תמותה.
הוא גם יודע מתי אתם מסיימים את התפקיד שלכם ומוריד לי את
תאריכי התפוגה שלכם. אני בוחן את המקרים לגופם ומסנן לפי מקרים
מיוחדים ופשוטים. אם המקרה פשוט אני שולח את אחד השליחים שלי
שנמצאים אתכם בעולם החומר, הלא הם הנחשים. הם בצורה החזותית
שלהם נחשים אבל הם יכולים לבטל אותה ולצאת ממנה. להם אין חוש
הומור ואינטליגנציה בסיסית אפילו. כמו כפתורים שלוחצים עליהם
הם פועלים ומפסיקים בתום המשימה. עד כאן לגבי המקרים הפשוטים.
עכשיו אני נכנס לתמונה. המקרים המיוחדים מטופלים אישית על-ידי.

תבינו, כל אחד מכם לומד משהו מהעולם שלכם ואחרי שלמד אותו
השלים את חייו וזמנו הגיע. עד כמה שזה נשמע קר תתחשבו בי. אני
כאן מאז ההכרזה המפורסמת של הבוס - 'ויהי אור'. חיכיתי לכם
בכיליון עיניים עד ליום השישי. היה לי שליח אחד ואתם הייתם
שניים. התערבנו אני והבוס אם השליח שלי יוכל לשכב עם חווה. אתם
יודעים את התוצאה... כן, איזה שליח זה היה, לימדתי אותו כל מה
שאני יודע, מה הפלא? טוב, אנחנו קצת גולשים לנוסטלגיה... זה
קורה לי לפעמים. לענייננו אנו:
המקרים המיוחדים הם הכי מעניינים ומאתגרים. זה לא בעיה סתם
לכבות אתכם. הדרך היא החשובה. אני לפעמים משתמש בחוש הומור
שאתם לא כל-כך צוחקים ממנו משום מה. לדוגמא, אדם שכל חייו מעשן
ובטוח שימות מסרטן, בסוף אני לוקח אותו בתאונת דרכים קטלנית...
זאת האמת דוגמא לא כל-כך מצחיקה מכיוון שכדור הארץ שלכם מתאכלס
בקצב מסחרר וכמות המקרים הללו לא מעטה כלל וכלל.
אני מהלך בצללים מעל העננים, עוקב אחר כולכם. עיניי חדות משל
נץ, אני מסוגל להביט לתוך נשמתכם. אני מופיע בכלב הנבחן של
השכן, מאחורי דלתות ארון הבגדים החשוך בחדרי השינה שלכם, בדמעה
אחת, בצליל מנגינה ואפילו בסיגריה שלכם. אולי רק עוד רגע אחד,
רגע אחד יותר מידי וזו הפעם האחרונה שלכם בעולם החומר הזה שאתם
כל-כך קשורים אליו. הבנתם אותי עד עכשיו? אני בטוח שיש עוד
שאלות כאלה ואחרות ואין לי מספיק סבלנות לענות לכולם אז אני
אשתדל להבהיר לכם את העיקר במקרים הבאים שטופלו על-ידי.