במנהרה הצרה החשוכה מחפשת,
יורדת במדרון לעבר נבכי נשמתי.
מגששת באפילה, רק לתפוס כל דבר מהעבר,
עוצרת ת'נשימה.
נמצאת באפילה המוחלטת, מנסה לתפוס הכל,
רק שלא ישאר דבר אפל,
עוד סוד ישן נושן
שקבור לו שם בפנים כבר ממזמן.
כל זכרון, כל כאב, כל דמעה מוציאה,
כלום לא משאירה.
כל חיי תלויים בכף ידי,
שתצליח להוציא הכל מתוך החושך הנורא.
ת'מציאות הנוראה הוצאתי מתוך האפלה
אך היא חוזרת תמיד,
אפילו כמה פעמים ביום,
לא נותנת מנוחה,
כואבת ומטרידה.