למה אתה שם ולא כאן לידי?
למה אתה אוחז בידה ולא בידי?
למה אתה מחבק אותה ולא אותי?
למה אתה איתה ולא איתי?
אני אוהבת אותך,
אתה יודע...
ובשבילי אתה תמיד רק שלי.
אבל למה את טעם שפתיך אני לא מכירה?
למרות שבלעדיך תמיד כל כך רע?
אני לא יודעת מה לעשות...
אולי אני אוהבת אותך רק מרחוק?
כי אתה יפה וכזה מתוק...
אבל אולי זה רק בכתיבה ולא בחיים האמיתיים?
גם אם אני לבד אז אני איתך ומזל,
כי מבחינתי בעולם יש רק אותי ואותך.
הראש שלי לא מפסיק לחשוב מאז שהכרנו
וטוב לי לדעת שיש לי אותך.
כי אולי מרחוק אני אוהבת אותך
אבל אתה תמיד איתי...
במחשבה לפחות זה בטוח,
כי אם לא היה לי אותך...
בלי האהבה הזאת, לא הייתה נשארת לי תקווה.
באהבה, זה מוקדש לך...