אוהבת, לא אוהבת...
אוהבת! ברור שאוהבת!
אבל למה עכשיו?
למה דווקא עכשיו?!
דמעה ועוד דמעה ועוד דמעה נוטפת,
והדף רטוב, ספוג,
בדמעות של אהבה.
עצב ועוד עצב ועוד ענן שעוזב עם הרוח,
ועוזב איתך...
ועוזב, כואב.
שיר ועוד שיר ועוד מלה שנכתבת,
כמה אפשר?
להגיד שאוהבת זה כיף, אבל הלב נשבר,
אתה הולך ונעלם.
ואני עומדת ואתה הולך ומתרחק.
ואני לא יכולה לעשות כלום,
כמו תחת השפעה של סם,
סם שלא נותן לי לקום.
לחייל שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|