בוקר אחד קם לו זורו והלך לו אל מרפאת השיניים הקרובה לביתו.
לאחר שחיכה בתור כשעה וחצי הוא נכנס אל חדרו של רופאו, הלא הוא
ד"ר כהן, ונדהם לגלות שהדוקטור מת. הוא החל לצאת לכיוון חדר
ההמתנה כדי להזעיק אחות, אך נדהם לגלות שהוא בשיפודייתו של
חוזליטו. למען האמת, הוא שמח קצת בגלל שנזכר שהוא קבע עם אשתו
לאכול צהרים אצל מנואלו היום. הוא ידע שכל הדרום-אמריקאים האלה
אותו דבר ולא התפלא למצוא את אשתו יושבת ליד השולחן הקבוע שלהם
עם המאהב שלה. זבולון התיישב לו והם החלו לאכול. כשהגיע הקינוח
נדהם זורו לגלות זבוב בגלידה שלו. מכיוון שלא היה לו נעים
מהמאהב של אשתו הוא אכל את הגלידה, למרות שהיה בתוכה זבוב
שהספיק לקפוא למוות בינתיים. לאחר שסיים את הגלידה הוא נזכר
שהוא בכלל לא הזמין סטייק כי הוא צמחוני ושהדוקטור נרצח. הוא
סיפר זאת למאהב של אשתו כשהיא הייתה בשירותים והוא סיפר לו
שהוא רצח את אשתו כשהם שכבו ביחד בשירותים על הגג של הקפטריה
של בית הספר של הבן של הדוקטור שהזמין בשר מקולקל ומת מקלקול
קיבה. זורו נרגע כשהבין שהדוקטור לא נרצח, הזמין חשבון, אך לא
השאיר טיפ בגלל המלצרית שרצחה את הדוקטור ולכן הביאה לו סטייק
שרוף.


למה אין קטגוריה של סיפורת פוסט מודרנית?