אם רק היית יכול לקרוא את זה הייתי שמחה...
אתה נמצא לך בקצה השני של העולם, ואני פה, בלעדיך....
גם לקרוא את זה אתה בכלל לא יכול, זה כל האבסורד...
כמה ימים מדהימים, הרבה זמן שלא היו לי כאלה ימים.
"רק בזכות החיוך שלך", אמרת לי...
ואתה עדיין בקצה השני של העולם....
ומה עושים? ואיך מתמודדים עם זה? ואיך אפשר לשמור על זה כל כך
יפה, כשאתה שם, ואני פה?

And I'm tired"
I should not have let you go
And the truth is
"...That I miss you so

השיר שלנו... כמה שזה משעשע, שיש לנו שיר...
ואתה שם, ואני פה,
בקצה השני של העולם...