אם רק היית יכול לקרוא את זה הייתי שמחה...
אתה נמצא לך בקצה השני של העולם, ואני פה, בלעדיך....
גם לקרוא את זה אתה בכלל לא יכול, זה כל האבסורד...
כמה ימים מדהימים, הרבה זמן שלא היו לי כאלה ימים.
"רק בזכות החיוך שלך", אמרת לי...
ואתה עדיין בקצה השני של העולם....
ומה עושים? ואיך מתמודדים עם זה? ואיך אפשר לשמור על זה כל כך
יפה, כשאתה שם, ואני פה?
And I'm tired"
I should not have let you go
And the truth is
"...That I miss you so
השיר שלנו... כמה שזה משעשע, שיש לנו שיר...
ואתה שם, ואני פה,
בקצה השני של העולם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.