כותבת תסריט,
מכניסה למגירה
מתפשטת, ומדליקה את המנורה
אני זורקת עוד חלום, אל העולם הבא-

פח.
מתמלא בשאריות של מחשבה,
אני מניחה חיילים על מתכת קרה.
כמה קשה לנהל מיליון דרכים אל המטרה.

כל יום אני מבקשת לביים ומתפטרת
מגישה טפסים אבל בבוקר חוזרת
מכוונת מצלמות ומכשירים חשמליים
אך כל מה שעולה לי בראש זה מדיח הכלים

מסמנת מקום בשבילך, בהצגה שלי
אתה חייב להחליט ממש עכשיו
אם אתה איתי, או לא איתי
אני צריכה לקחת בחשבון - מרחב כפול מקום...
אך אל תתפלא אם אהפוך את לוח המשחק בסוף היום.