ואם יאמרו לך שאף פעם לא חיית באמת,
ואם יוכיחו לך שהמטרות שהצבת לעצמך מיותרות
ומנותקות מעצם הגשמתן.
ואם יגידו לך שמימיך לא נשמת באמת,
אלא היית חנוקה בבועה שיצרת לעצמך, כלואה בתוך מסגרת
שאת והחברה הסובבת אותך יצרתם.
האם תרגישי אכזבה?
האם תרגישי את השקר שבחייך ותדרשי את הזמן האבוד
בחזרה?
ואם נתנה לך היכולת לשנות את חייך
לפרוץ את הבועה ולשבור את המסגרת,
האם היית מבצעת את הצעד הראשון בהתנתקות?
האם היית מסוגלת לעזוב את כל אשר בנית סביבך?
ילדה אחת קטנה
הובאה לתוך עולם,
שחייה הם טיול מודרך מושלם.
נזרקה לתוך מסגרת
וכך עברו שנים,
עקבה אחר הדרך שקבעו לה אחרים.
ויום אחד פגשה לה בחלום,
שאת כל עולמה זעזע והראה לה שיש מקום
מעבר למסגרת,
הוא ניפץ את הבועה,
הילדה איבדה הדרך,
אך לה הטעייה ברורה.
היא הכינה לה כנפיים,
עם נוצות ושעווה
היא רצתה לעוף גבוהה,
לעזוב את עולמה.
היא רצתה לעוף לחופש,
לנסוק מעל ימים
מעבר לקו האופק
למצוא ימים טובים.
היא פרשה לה את כנפיה
ועפה למרומים,
בחמה רצתה לגעת -
החופש התמים.
פתאום נפלה צנחה לה
לתוך קצף הגלים,
אך אותה ילדה הצליחה
ולו לרגע קט,
להרגיש את החיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.