מוזיקה ממלאת את החדר
צללים באור נרות
ואתה מחליף איזה תדר
כדי לא לשמוע יותר חדשות
מימד ללא זמן ומיקום
מציאות מהולה בדימיון
יחסינו זקוקים לשיקום
ואנחנו שקועים בשכרון
זרמי שתיקה באוויר
מבטך מלוכסן לחלון
ושוב תחנה מעביר
לא מוצא אחיזה בערום
מופשטים לחלל העולם
ואחד כלפי השני
הרגש שלך הוא מוגזם
אך אינו משתווה לשלי
קשה להחזיק מעמד
עוד יותר,לעצור דמעות
הבטחתי לשרוד לבד
הבטחתי לך, לא עוד...
מחנק עומד בגרון
מנסה לעצור אנחה
מרימה את הראש למעלה
מבריחה עוד דמעה אחרונה