מיכל צוקר / שוב אותה דמעה |
אתה בין המתים
שיירת מלאכי שמיים
לקחה לך חיים
מלותייך האחרונות צרורות בתוכי
זיכרונך לעולם לא יימוג
זעקת אמך נשמעת במרומים
מותך הוא מות גיבורים
אתה נקטפת בדמי ימיך
ברגע של תמימות נעורים
ילד רך עם פני מלאך
צועד בין שבילי הקברים
על קברך הטרי אניח פרח
ואשא תפילה עזה
תשמור עלינו מלמעלה
בעוד דמך מחלחל באדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|