"תותים עם קצפת...
זה מאכל תאווה,
תשוקה"
העיניים של היתומה בהקו,
כשהבחינה בתותים האדומים
צורתם לב,
כמו שאמרו לה פעם
בחלום רחוק שקראה לו חיים.
וקצפת,
לבנה משלג,
כמו בסיפור הישן.
"תותים הם מתוקים מסוכר,
אהבה" סיפרו לה "היא גם מתוקה,
אך היזהרי ממנה"
והיתומה לא הבינה מעולם את משמעות המשפט.
אצבע קטנה אך ארוכה הושטה,
טובלת תות בקצפת מתוקה,
מרקם כמו של ענן.
עינייה הנוצצות בכחול של היתומה,
לפתע ראו,
שפתי לב, של נסיך מהאגדה.
שפתיה האדומות נשקו את שלו.
טעם של תות.
אז זאת אהבה. היתומה חשבה.
הקצפת והתותים נגמרו..
אמרו לה פעם
"הביס האחרון הוא המתוק ביותר"
באהבה, הביס האחרון
נשאר כצלקת בזיכרון.
אבל שכחו זאת לומר לה.