דמעה מקשטת את פניי,
עוד עלה נושר, ואיתו עוד דמעה...
הזמן חולף, השלכת מראה סימניה.
הנוף הפך גווניו כתומים.

אני מרגישה את הרוח,
את נשימותיה הקרירות
על פני, עיניי, שפתיי.
מריחה את שלוותו של הסתיו.
שלכת.

רוצה גם אני,
להתעופף כמו עלה כתמתם,
לעשות מסע במלואו, לרחף על גבי הרוח
ואז ליפול ברכות על האדמה,
ולקמול עד תום.

שלכת...
רוצה לעמוד ביער, בתוך ים של עלים,
צבעיהם החמים עוטפים אותי...
רוצה ליפול ללא חשש,
שיעדנו את מעידתי,
לטבוע ביניהם, אך להמשיך לחיות.

שוב דמעה מקשטת את פניי...
תחושת שחרור.
השלכת הגיעה.