מונה גולד / זורמת אתך |
ההר השומם רענן אחרי הגשם-
לנשימת שמי הערב בא גם הסתיו,
ירח מלא מאיר בין ענפי האורן
פלג צלול שזורם מבין הסלעים,
כמו שאני זורמת ומתנועעת.
האם אוכל להאריך שהותי עמך
וגם עד סוף האביב
למצוא את חיי לידך?
זורמת עם הזמן
ואת מרכבת חיי עמך
לא אפנה לאחור;
אהבתך מהיום אנצור.
ועוד...
אהוב לבי איפה הוא?
שירים כה יפים לי שר
כמו שלהבות של קסם
כבשו את לבי
ובוערת אני.
מביטה בך וקשה להאמין;
מיד עולים לראשי ריחות מפתים
שמהממים את מוחי,
הזיכרון פורח,
הלב מלא חרוזים
וממעמקי נשמתי מחייכת
ומאהבתך נושמת.
3/02/03
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|