מונה גולד / מחכה שתבוא... |
גופי עוד זוכר עקבות ידיך
אשר השארת בו תלם עמוק
ממנו נובטת תשוקתי יומם וליל.
שומעת את הסערה בלבי,
מרוח הערגה המשתוללת בתוכי,
ועדיין טועמת את הטעם הנפלא
של עקבותיי בתוך שבילך.
8/05/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|