|
מי שהולך בריקוד /
למשמע מנגינה /
תוכתוכית עצומה /
מי שהולך עם דין ודברים מצלצל באוזניו וקריאות /
מי שהולך עם ידיעת הצפון ומקומו /
- ויגיע אליו ללא מצפן.
ויש מי שאינו הולך. /
ומי שלא - הולך.
ואינו.
יש מי ששומע בדרך עצמה,/
תופי מלחמה /
בנסיון נואל לכפר על ליבו /
המפרפר באור השמש העזה של החיים /
לא ילך.
ויש מי שרואה בדרך - דרך /
ותו לא /
ואינו מעמיק ומחזיק ידי חבריו - וכופר בעיקר /
והולך כדי להגיע.
לא ילך.
אך -
מי שאינו בטוח בדרכו /
וכושלות רגליו - וידיו רפות /
והוא אומר 'כניעה' - אך ליבו פועם כולו שם/שם
יחזור הרוקד/
והצפון/
ורואה הגדולות -
וירחיבו את הדרך - ויסלקו את האבנים הקשות /
ויעמיסוהו על גבם /
כי ליבו טהור /
ודרכם בו. |
|
|
פגשתי שני ערבים
בערב במה
האחרון ושאלתי
אותם "תגידו
אתם מקריאים?".
אז הם אמרו לי
"לא, אנחנו סתם
פועלי במה".
ואני חשבתי
לעצמי, יא אללה,
איזו
גזענות!
בוליביה בסלוגן
הומני בלי
פואנטה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.