חלומות משכו אותך להרים את הרובה,
תקוותייך משכו אותך להלחם בעזרת הרובה על חלומותיך,
על מה באמת חלמת לפני שהעולם נחרב עליך?

אנשים מדברים על כבוד, ושומרים עליו בעזרת החרב,
לא מקבלים עוד שלוות אמת, כי דם זורם מול עיניהם.
מדברים הם על אחווה, אך אינם  יכולים לסבול ת'שונה
כשכוס משקה אחוזה בידם

האם על כל זה חלמת כשכדורים
שרקו ליד אוזניך, ואתה חיפשת מחסה בשלוליות?

אנשים מספרים סיפורים על שוויון ואחווה,
בעודם אוחזים במשאבי העולם ומציעים חוקים כנגד אויביהם.
מפיצים שקרים וסיפורים על כל מי שבתוך החוק
ולא מוכנים לשפוט את אותם מעטים שמשחקים בו כפלסטלינה.

שקרים נורים מכל כיוון, והעט שפעם חתם הסכם שלום
כעת חותם את גזר דינם של ילדים לסבל נוסף.
שפלות רוח וכאב מתחלקים ביניהם על האדמה,
יודעים שבשמיים קיימים רק תאבת בצע ובורות.

האם על כל זה חלמת כשראית את חבריך נופלים,
האם זה מה שאתה רצית שיקרה כשהוצאת
את נשמתך ודמך כדי להחיות את חלומותייך שלך?

דם מכסה את רחובות הערים.
שנאה זורמת בחופשיות, אהבה היא רק אשלייתם
של אותם תמימים שמעולם לא פקחו את עיניהם.
מתמכרים לדת ולאדם רק כדי לנסות לחמוק מאותם חיים,
מנסים לחמוק אל תוך תקווה חדשה של חלומותיהם של אחרים.

האם על כל זה ועוד חלמת
כשקברת את חבריך ביום גשום?

האם בשביל זה הקרבת חיים שלמים,
האם בשביל עזבת את כל עולמך,
רק בשביל שהעולם יגיד לך שחלומותיך לא חוקיים יותר?

לאן עכשיו הלכת כשראית לראשונה את חלומותיך
מתגשמים אל מול העולם הזה שהכרת כל-כך
הרבה זמן?

האם באמת חלומותייך התגשמו לבסוף,
או שאתה עדיין ממתין שהם יתגשמו?

16/7/04

שיר בשביל דב (דובון) אגמון.
אני באמת מצטער שזה השיר היחידי בשבילך, והוא יצא כזה... 'אפל'
כפי שאלה נוהגת לומר לי. אם אתה יכול, שמור על עצמך ותהיה
אופטימי, כי לצערי, לי קצת קשה להיות אחד כזה.