היא פשוט מהממת. פשוט יפהפייה, אין מה להגיד. אני מסתכל עליה
ונדהם כל פעם מחדש.
השפתיים המתוקות שלה, העיניים. התלתלים הבלונדינים שנופלים לה
על הפנים בכזו חינניות -
פשוט מושלמת.
המושלמת שלי. איזה כיף לי שהיא שלי. שלי - של אותו אחד שאף
פעם לא הייתה לו מישהי רצינית, שלא לדבר על מישהי כזאת. זה
פשוט טוב מדי מכדי להיות אמיתי.
אני רוצה לשלוח יד ללטף את הלחי הקטיפתית שלה, יד קצת גסה
ומגושמת שמרגישה לא במקומה על הלחי הזאת.
היא מחייכת אלי חיוך מתוק, מרפרפת בשני זוגות ריסים ארוכים.
אתה אוהב אותי? היא שואלת.
-בטח שאני אוהב אותך- אני רוצה לענות לה, שמח שהיא שאלה את זה,
סוף סוף יכול לבטא בפניה את מה שאני מרגיש - אני כל כך אוהב
אותך שאני פשוט לא יכול להסביר כמה אני אוהב אותך כמו, כמו -
"לא,"
אוי לא, שוב הוא. תמיד, ברגע שהכי לא מתאים לי, כשאני נמצא
בסיטואציה כזאת עם האישה שאני אוהב, תמיד הוא מופיע. האגו
הגברי שלי. מגיע ומתיישב לי על הכתף.
האגו הגברי שלי הוא גרסה מוקטנת שלי, פלוס שרירים שלי ממש אין,
ואוסף הבעות פנים שלא הכרתי אצל עצמי. יש לו את כל המבטים
שגורמים לאנשים להשפיל את העיניים, אותם מבטים שאני כל כך שונא
שתוקעים בי. יש לו עיניים חקרניות וידיים חודרניות. האגו הגברי
שלי לא מתבייש אף פעם מכלום. הלוואי עלי.
- מה לא? מה זאת אומרת לא? תקשיב, אגו - אני אומר לו - זה לא
מתאים שתהיה פה עכשיו. זה מאוד חשוב לי מה שקורה כאן ואני באמת
רוצה ל-
"באמת?" אוי, הציניות הזאת. קור נושב מהפה שלו ישר לתוך האוזן
שלי. "באמת?" הוא אומר, "אתה באמת חושב שזה מה שטוב לך, שזה מה
שירגש אותה? טיפש. תמים קטן וחסר ניסיון. תקע בה מבט מתנשא.
תגרום לה להרגיש טיפשה. סנטימנטלית מדי, רומנטיקנית מטומטמת.
תגיד לה את הדברים האלה אם אתה רוצה. רק אל תהיה רגשן מגעיל
כזה. אל תהיה לי כזה נקבה."
הנוכחות של האגו הגברי שלי נעשית מעיקה יותר ויותר, מלחיצה.
אני מתחיל להזיע, המשקפיים מחליקות לי מהאף. איזה מין רעיונות
יש לו. היא תיפגע נורא אם אני אתנהג אליה ככה, אם אני אדבר
אליה ככה...
"רומנטיקנית מטומטמת"
מה? היא מסתכלת עלי בהפתעה. אוי לא, איך מסבירים לה עכשיו שזה
לא אני.
"מותק,את באמת חשבת שאני אוהב אותך?לא חשבתי שתקחי את זה כל כך
כבד,חמודה.." האגו ממשיך. דמעה עגולה מתגלגלת במורד הלחי שלה,
הלחי שעד לפני כמה דקות הייתה גם שלי. היא קמה ומתכוננת ללכת,
מנסה להסתיר את הבכי.
לא, אל תלכי - אני רוצה לצעוק - אל תלכי,אני אוהב אותך! - אבל
הוא חזק יותר.
"מה את נעלבת,מה כבר אמרתי," הוא אומר לה תוך כדי אחד המבטים
המשפילים שלו,"יו, איזה רגישה.." הוא קורץ לי. אני עומד לבכות.
היא הלכה. תראה מה עשית, אני מסתכל עליו במבט שאמור לגרום לו
להרגיש רע. אבל הוא אף פעם לא מרגיש רע, האגו הגברי שלי.