ברחובות תל-אביב
ברחובות תל-אביב ילדה קטנה הזילה דמעה,
דמעותיה זלגו כמו גשם זלעפות.
ברחובות רעש והמולה.
אמה שוכבת לה באדמה ללא תזוזה,
הילדה הניחה את ראשה על אמה,
לפני דקות אחדות נשמע פיצוץ מחריש אוזנים ואז - הרחוב נדם,
שקט נוראי.
דם שורר ברחובות,
כאבם של אנשיים אשר איבדו את יקיריהם.
הילדה הקטנה נפרדת מאמה כשליבה כואב,
כאבם של אנשים המונים
בור אחד גדול של כאב-כאב שלעולם לא יגליד.
כשקברו את אמה באדמה
ילדה קטנה,
הזילה דמעה-נשאה תפילה,
חיבקה את אמה בנישמתה.
כל הבאים חיבקו במבטם ורחמים הציפו את נשמתם
כי ידעו כעת שזה הגשם הראשון,
הדמעות של אלוהים
שחיפש גם הוא נחמה,
סוף!
השיר מסופר על הפיגוע שהיה בתל-אביב,הסיפור על הילדה הוא
בדיוני ניסתי לאפיין את משמעות הפיגוע וכמה הוא יכול להרוס
חיים שלמים
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.