את כל הזמן צועקת: "תפסיק עם השטויות",
אני רוצה קצת שקט, כי נמאס לי כבר להיות
זה שמסרב לחיות, לענות על ציפיות,
אם בשבילי זאת דרך, בשבילך רק טעויות.

כבר יותר מבן עשרים, בחיים לא מובנים,
לבן שלך קשה לחיות כשהוא אוהב בנים
יש בחירות שלא שוות, אין בחירות באהבות,
אך בשבילך זאת דרך, שזה ישתנה רק לקוות.

תנו לי שקט, בבקשה...
אמא, את כל כך קשה
ולא קולטת שהבן שלך חי בעולם מוזר,
רוצה קצת שקט, ותחושה...
של לבד, את זה את מרגישה,
שהבן שלך, הלך מזמן, ושום דבר ממנו לא חזר.

את כל הזמן אומרת: "תקשיב לי זה בדוק",
מתי ניסית לחיות שלוש שניות בלי הבקבוק
ועוד כשהייתי ילד, לא ברור איפה היית?
כששאלתי איך נולדתי?, את ענית לי שפשוט טעית.

כבר יותר קרוב למוות, וחושב קצת לפעמים,
איך הכל היה נראה נורא, אם לא היו סמים
ושוב מסרב לחיות, במסע של טעויות,
כשאת כל הזמן צועקת: "די תפסיק עם השטויות".

תנו לי שקט, בבקשה...
אמא, את כל כך קשה
ולא קולטת שהבן שלך חי בעולם מוזר
רוצה קצת שקט, ותחושה...
של לבד, את זה את מרגישה
שהבן שלך, הלך מזמן, ושום דבר ממנו לא חזר.