בְּרַכֶּבֶת נֶאֱנַחַת נֶאֱנֶקֶת מִזְמוֹרִים
נָסַעְתִּי לָעֲיָרָה קְטַנָּה
שֶׁנִּקְרֵאת בְּפִי תּוֹשָׁבֶיהָ אוֹשׁוֵונְצִים.
אֵין לִי צֹרֶךְ בְּכַרְטִיס
אֲנִי נוֹסֵעַ מַתְמִיד!
הָיָה יוֹם חַם הָעֵצִים בָּעֲרוּ בְּיָרֹק-עַז
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שָׁטְפוּ בְּזֹהַר
אֶת הַתַּחֲנוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ.
"אֵיזֶה יוֹם יָפֶה" אָמַרְתִּי בְּשֶׁקֶט
וְהָיָה לִי טוֹב בַּשֶּׁמֶשׁ, טוֹב וְנָעִים
נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
בַּחֲשֵׁכָה צְפוּפָה.
אֲבָל מֵאָז אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ בְּכָל הָרַכָּבוֹת
הַלָּלוּ
תָּמִיד בָּאוֹר, בְּשֶׁמֶשׁ זוֹהֶרֶת  
גַּם כְּשֶׁאינני.