אף פעם לא, לא בצורה כזאת. לא כנגד כל נים מנימי נשמתי. ועכשיו
כן, אף-על-פי-כן ולמרות הכל, ואולי לעולם לא אשוב...

לעולם לא אחבק אותך עוד, לעולם לא אשמע נשימתך הקצובה בלילות,
לעולם לא אחוש את ידיך החמות חובקות אותי...
לא יהיו פניך השלוות הדבר האחרון שאראה מדי לילה ולא הראשון
שיעמוד כנגדי עת אפקח את עיניי עם שחר.
לעולם לא אנשק לך עוד, לא בחיקך אחסה בלילות הקרים...

ואולי מעולם לא הייתי שלך, לא הייתי איתך, לא רציתי אותך.
ואתה - ההיית, או חלמתי חלום?...

היכול אדם לפנות כנגד כל שאוותה נפשו?
היכולה אני להמשיך לחיות בלעדיך?
כיצד אתה פונה כנגד האדם היקר לך מכל ואומר לו - לך, אינני טוב
עבורך, אני פוגע בך ואתה בי.
לך, חפש לך חבר אחר, שיהיה טוב אליך, שיאהב אותך באמת ובתמים,
שיכבד אותך ויאפשר לך לפרוש כנפיך.
לך. לך! לך!!!

אני אומרת לך, אהובי, יקירי, משוש חיי... השמש והירח, הלילה
והיום, לך.
לך לפני שיהיה מאוחר מדי. לפני שנהרוס זו את זה, לפני שנפסיק
לאהוב... לך.
ודע לך שבכל אשר תלך, אני תמיד אהיה שם בשבילך.
לך...