בתוך הרחם אני מוגנת מהחום והקור שבחוץ, מהרעש, מהצעקות.
מהשקט. אני אומנם לבד כאן אבל זה לא מדאיג אותי כי אני יודעת
שבחוץ רוצים לראות אותי, מחכים לי...
כך שטכנית אני לבד אבל בסה"כ אני לא.
היום הגדול הגיע ואני כבר מספיק מפותחת כדי לצאת, עוד מעט
ואצטרף אליכם שם המחכים לי עוד מעט ותאספו אותי אליכם, עוד מעט
תיקחו אותי מהמיטה הזאת, עוד כמה ימים, שבוע, חודש... אתם
תבואו נכון? לא תשאירו אותי כאן לא תברחו, לא? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.