הנשימות שלך עושות לי
חתכים קטנים ביד
יש לך נשימות מלאות זכוכיות.
וכשאתה מלקק את החתכים,
זה כבר לא כל כך שורף,
כי התרגלתי.
תן לי רק שתהיה שם, לא צריכה יותר.
הדמעות של האהבה הזו
פסקו אפילו מלהכתים מילים
שכתובות בפיילוט כחול,
הן כאילו מתאדות בדרך.
כמו סרטנים בחוף ים של 6 בבוקר,
עושים כמה סימנים על החול
והגל של 6 ודקה מחק
אותם כבר מזמן.
אז לכו סרטנים ולכו דמעות!
אבל אתה אל תלך, תן לי רק שתהיה שם.
גם כשאתה כאן איתי אתה
רחוק כמו בשמיים של חצות -
אינסופי.
והכוכב של חצות ודקה
לא מאיר לי אפילו קצת.
אז לכו גם שמיים!
ואולי בין 6 בבוקר לחצות,
ב3 בבוקר בדיוק,
בשבריר שניה שמפריד בין שבת לראשון,
נפתח חלון של זמן
ונעשה לנו שם יום שמיני.
וביום השמיני הזה אני לא אצטרך
לתפוס את הרכבת
של 11 ורבע ואתה לא תצטרך
ללכת לדואר.
זה יהיה היום השמיני הסודי שלנו,
שכנראה רק בו -
תוכל באמת לאהוב אותי. |