אני מסתכל על התמונה הזאת, בחוף נווה- ים, מתישהו בתחילת שנות
השבעים.
אני בן שלוש, אבא מחזיק אותי ביד אחת. היד שלו מכופפת, ואני
יושב עליה כמו על נדנדה.
זו תמונה מהשנים לפני שזיינו לנו את השכל עם מקדמי הגנה, השנים
שלהשתזף זה היה טוב וכיף.
שנינו רטובים ממי הים, ושנינו מרגישים את רוח הקיץ. אני משקיף
אל הים ממרומי אבא שלי, ומרגיש
שאף אחד לא יכול עלי.
5 באפריל 2003. אבא שלי משותק בשתי הידיים, אתמול הייתי צריך
להלביש לו חיתול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.