אתה קורא במחברת שלה ולא מאמין: דברים שאני לא צריכה - ילד בן
ארבע בגיל ארבעים ואז היא מתה.
ועכשיו למי תבכה ועם מי תסגור חשבון, עם האבא שבחרה לך, עם
האמא החורגת שהוא בחר לך, עם אחיך שאף פעם לא נמצא פה? הוי
אמא, אתה רוצה למות. אתה רוצה לבכות. אתה מצטער שהיית עול
ושהיה לה קשה ושמתה. אבל היית בן ארבע, מה יכולת לעשות. אתה
בקושי זוכר אותה, יש תמונות וסיפורים. אתה בקושי זוכר אותה,
ואז אתה מוצא את המחברת שלה וקורא שאתה הדבר האחרון שהיא
צריכה.
אתה הולך ליעל. לפחות בבית שלה אפשר לשבת בשקט, אף אחד לא
מציק, אף אחד לא נכנס לנשמה. יש לה חדר גדול ואתם שוכבים על
המיטה ומעשנים, אורי נתן לך אתמול בבית ספר, אתם שוכבים על
המיטה של יעל ומעשנים ויעל יפה ואתם קרובים קרובים ואפילו שאתה
רוצה, אתה לא באמת נמצא שם.
יש דברים, שלא מדברים עליהם. את זה למדת מאבא שלך. לא לדבר על
אמא שלך, על המוות שלה, על החיים שלה. לא להרגיז את פנינה. לא
לאכול לה את האוכל מהמקרר.
גורית קופצת על המיטה. לפני ארבעה חודשים מצאתם אותה ברחוב.
היא מצאה אתכם. התגלגלה לכם בין הרגליים. הלכתם, והיא הלכה
אחריכם. עכשיו היא גרה אצל יעל. ההורים שלה מרשים. ההורים שלה
מרשים הכול.
לפני שמצאתם את גורית, לא דיברתם שנתיים. קודם הייתם חברים הכי
טובים. ככה מאז שהייתם קטנים. ואז לא דיברתם שנתיים. יעל לא
שוכחת לך את זה. אבל גם לא עושה מזה עניין. אתם לא מדברים על
זה. מסתבר שזה לא פטנט שאבא שלך המציא. אתה לא יודע איך הסתדרת
בלעדיה. אתה לא יודע איך היא מסכימה לך.
גורית לא עושה חשבון. מתמקמת לך על כף הרגל. שוכבת, נמרחת,
נרדמת. לא מפחדת להראות שהיא רוצה. לא מתביישת, זה הכול טבעי,
זה הכל הרצונות שלה. והיא יכולה להתמסר ככה גם לכל אחד אחר, יש
לה מספיק אהבה לכולם. רק אתה פוחד שלא ישאר לך. אבל הפחד לא
שומר על האהבה.
אתה קובע עם יעל לצאת לרקוד בערב, לוקח את גורית ויוצא.
גורית היא כלבת סלפסטיק, קרקס של כלבלבה אחת. היא מחזיקה את
הרצועה שלה בין השיניים ואז דוהרת איתה אנה ואנה, מסתבכת בה
ונופלת, מתגלגלת ומתפתלת, עד שהיא מצליחה לקשור את עצמה. לכל
כלב שהיא פוגשת, ישר היא עושה אותה הצגה: נשכבת על הגב, נכנעת,
מתמסרת ואז קופצת עליו ומתרוצצת סביבו. הזנב שלה מסתובב סביב
עצמו כל כך מהר, כאילו עוד רגע היא ממריאה. כל האנרגיה הזו, כל
שמחת החיים, רק מלהסתכל עליה אתה נעשה עייף. שום דבר לא מפחיד
אותה. כמה קטנה, ככה אמיצה. אתה רוצה ללמוד ממנה את האומץ הזה,
לנסות את זה על יעל. הכי אתה רוצה להיות שם, אבל תמיד אתה
משתתק בפניה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.